אי זוגי במוזיאון העיצוב

אי זוגי במוזיאון העיצוב

שמעתם על הספר 'דרך האמן'?
זה הספר שהביא אותי לפתוח את הקטגוריה החדשה בבלוג שלי. הקטגוריה שנקראת השראה.
בספר נותנת ג'וליה קמרון, מחברת הספר, תרגיל שבועי שנקרא 'בילוי אמן'.
המטרה של התרגיל היא לפתוח את הראש ולהרחיב את החוויה האמנותית יצירתית.
בפועל זה אומר – ללכת כל שבוע לאיזשהו בילוי אמנותי – לבד.
למה לבד? כדי לקשיב לחוויה האישית שלי, ללכת בקצב שלי, לראות למה אני מתחברת יותר ומה פחות.
בקיצור… מפגש עם האמנות ועם עצמי.

איך זה מתקשר לבלוג הזה שלי?
השילוב של יצירה וביטוי יצירתי לטובת השיווק של העסק.

כך יצא שבשבת אחת חמה של חודש יולי עליתי על ה'ניסן מיקרה' הקטנה שלי והפלגתי לכיוון העיר חולון ומוזיאון העיצוב.
אני, עצמי, עם החוויות שלי. מתעכבת איפה שמענין אותי, חוזרת לאותה נקודה שוב ומדלגת על פינות שמיציתי.

חזרתי נרגשת ומורחבת מהביקור במוזיאון מסמנת לי את המקום ששוה לעקוב אחריו ולשוב לבקר.

מוזיאון העיצוב בחולון

את מוזיאון העיצוב בחולון גיליתי בשיטוטי באינטרנט כשחיפשתי אחר מוזיאונים ותערוכות מעניינים.
האמת? זה היה כבר לפני חודשיים אבל אז הוא היה סגור כי בדיוק הכינו שם את תערוכת אי-זוגי שעליה אני הולכת לספר לכם.

כמה מילים על המוזיאון מתוך אתר המוזיאון:
המוזיאון נפתח בשנת 2010 ודי מהר ביסס את עצמו כאחד המוזיאונים המובילים בעולם לעיצוב תרבות עכשיווית.
מטרותיו העיקריות של המוזיאון הן לעורר השראה ולהרחיב את תפיסת כלל הציבור בנושא העיצוב והאופן שבו הוא משפיע על חיינו. למוזיאון יש מבנה מאד מיוחד (רואים חלק בתמונה), עיצב ותיכנן אותו האדריכל רון ארד.
עוד על המוזיאון תוכלו לקרוא כאן.

תערוכת אי זוגי

הפרסום לתערוכה

התערוכות שבתצוגה

תערוכת אי-זוגי היא תערוכה של שיתופי פעולה, של יצירה משותפת של שניים או שלושה יוצרים. זה המוטיב המוביל בכל החדרים בתערוכה ולכל המשתתפים.
המוטיב הזה כשלעצמו עורר את סקרונותי ובתור אחת שדי עובדת לבד היה לי מרתק לקרוא ולשמוע (בסרטונים של האמנים) איך הם עובדים ביחד. איך הם משלבים את הרעיונות של כל אחד מהם ליצירה הסופית והוקסמתי מהתהליך שלהם.
בכל חלל תצוגה יש סרטון (5 דקות בערך) שמראה את היוצרים ומספר את סיפורם ככה שאפשר ללמוד על התהליך שעשו ביחד ואיך הגיעו לתוצאה שמוצגת במוזיאון.

כמה מילים על התצוגות שבתערוכה:

חואני מוקמל וטליה מוקמל - אמא ובת

התערוכה של חואני מוקמל וטליה מוקמל, אמא ובת, היתה הראשונה שנכנסתי אליה.
זו התערוכה היחידה שבה האם והבת לא יוצרות ביחד אלא אחת ליד השניה. כל אחת עובדת עם החומרים שלה ויוצרת יצירות שאפשר לקרוא להן מלאכה ואפשר לקרוא להן אמנות.
בעיני העבודות שלהן קסומות. השילוב של החומרים השונים, הדימויים מהעבר בשילוב טכניקות עכשוויות יוצרים עבודות יפות ומיוחדית מאד.

אולם המראות השבורות

את הפרויקט באולם המראות השבורות יצרו 3 אמריקאים, אלכס מוסטונן, דניאל ארשם ובנג'מין פורטו שחולקים סטודיו לעיצוב בשם Snarkitecture בניו-יורק .
הם יצרו תערוכה שיש בה שלושה חדרים: חדר לבן, חדר אפור וחדר שחור. כשנכנסים לתערוכה צריך לשים נעלי בד על הרגליים כדי לשמור את האולם נקי וחלק.
בין החדרים יש מעין סלעים חצובים שבחלקם יש מראות וחלקם מעברים פתוחים כך שניתן לעבור דרכם.
מה שקורה זה שמכל זווית רואים משהו אחר. לפעמים אני רואה את עצמי ולפעמים את מי שמסתובב בחדר השני.
היה מפתיע לגלות שה'סלעים' עשויים סוג של ספוג וממש רכים למגע.
על אף שהאולם מאד מונוכרומטי (לבן, אפור, שחור) וצורות ה'סלעים' חוזרות יל עצמן, החוויה מטד מעניינית כי מכל נקודה רואים משהו אחר.

מאוזנים

מרחב של איזון ושיווי משקל.
את המרחב הזה יצרו בני הזוג הישראלים מסטודיו Reddish – נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן.
הם התעסקו עם נושא האיזון, כמה מתאים לנושא התערוכה הכללי של יצירה משותפת. גם שם צריך להיות איזון…
הם יצרו מוביילים גדולים מכל מיני חומרים וכל מיני איזונים.
לי היתה תחושה של קלילות ואווריריות כשהסתובבתי בחדר חווה את העדינות של המוביילים ושמה לב לצללים שהם מפילים מסביבם.

התמזגות

מעגל גדול ובמרכזו תלויה מטוטלת.
את הפרויקט הזה יצרו קתרינה מישר ותומס טרקסלר מסטודיו mischer'traxler בוינה.
המטוטלת משנה צבעים כל הזמן ונעה לכיוון מי שעומד מחוץ לעיגול.
כשהתקרבתי היא נעה לכיווני כאילו באה להגיד שלום. אח"כ חזרה למרכז ועברה לילדה שעמדה לשמאלי.
כך יוצרת המטוטלת קשר בין האנשים שעומדים סביבה ויוצרת את התחושה שגם היא קצת אנושית…

תחביר הדדי

את המיצב הזה יצרו סאיאקה יממוטו ובעז כהן, ישראלי ויפנית, מסטודיו BCXSY, שנמצא באמסטרדם.
בתוך ה'סוכה' הזו יש נדנדה, כזאת שיושבים עליה שניים והיא עולה ויורדת.
האלמנטים הגרפיים של ה'סוכה' משתנים כל הזמן בהתאם למה שקורה בפנים עם הנדנדה.
על התערוכה באתר שלהם תוכלו לקרוא כאן ולראות את הסרטון שלהם.

דיונה

בחלל של 'דיונה' שיצרו אנריקה קאוורזן ומרקו זאווניו מסטודיו Zaven שבונציה, איטליה תלויות מנורות עשויות זכוכית.
כל מנורה שונה, גם בצבע וגם בצורה ומטילה צל שמצטרף לויזאליות הכללית והיפה.
מקטלוג התערוכה:
"הדיאלוג המתקיים בין צמד המעצבים מסטודיו זאבן מגולם על ידי ריבוד של שכבות זכוכית שונות המייצגות שכבות של תקשורת. יחידות הצבע המגוונות מבטאות את הטון ואת העוצמה של תהליכי מחשבה עצמאיים, המתורגמים לאובייקט אחד."

צורות של חיוך - תהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרים מבית מונקי ביזנס

תערוכה משעשעת וכייפית במיוחד של מוצרי 'מונקי ביזנס' שלא רק מראה את התוצר הסופי אלא גם את התהליך שהביא אותו לתוצאה הסופית דרך הרעון, הצורך, מודלים ידניים, כיונים שלא יצאו לפועל ועד המוצר הסופי והאריזה שלו.
לאתר מונקי ביזנס ליחצו כאן

לסיכום

כיף ללכת לתערוכה לבד. ללכת ממוצג למוצג בקצב שלך תוך תשומת לב לחוויה שעולה מכל יצירה.
ההיכרות עם תהליכי החשיבה של היוצרים, החומרים והטכניקות המגוונות פותחות את הראש לרעיונות חדשים ומרחיבים את העולם בפנימי בצורה מרגשת.

ואנחנו… לא חייבים להיות אמנים גדולים כדי לצור ולבטא את היצירתיות שלנו.
כתבתי כבר על כמה כלים ממש נחמדים שאפשר ליצור ולעצב בהם ויזו'אלים מדליקים לטובת שיווק העסק כמו:
אתר ביפאנקי לעיבודי תמונה מיוחדים, עוד על עיבודי תמונות – כתבתי כאן ולמה, בכלל, כדי לבעלי עסקים לדעת לעצב.

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. מאד ברור ומעורר מוטיבציה ללכת לתערוכה.

    1. שמחה שעוררתי את המוטיבציה. אני בטוחה שתיהני…

  2. מקסים!!! מתכננת ללכת כבר בשבוע הקרוב. תודה!

    1. יופי !!! בטוחה שתיהני.
      אשמח אם תוסיפי פה כמה מילים אחרי הביקור בתערוכה…

  3. אהבתי, תודה

    1. דני, תודה !!!
      מקווה שהכנסתי ללו"ז שלך ללכת לראות אותה…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט

מעניין אתכם לעצב בעצמכם עבור העסק שלכם?